בעקבות מחדלים בבדיקתו של בוחן התנועה המשטרתי הנהג הנאשם זוכה מחמת הספק

 

בתאריך 12/02/2013 אירעה לנהג ש.א. תאונת דרכים בנשר צומת רחובות בר יהודה – בעלי המלאכה.

כנגד הנהג ש.א. הוגש כתב אישום לבימ"ש תעבורה חיפה בגין: נהיגה רשלנית, אי מתן זכות קדימה לרכב שבא ממול, התנהגות שגרמה לנזק ולרכוש וחבלה חמורה לגוף.

הנאשם טען בחקירתו במשטרה, כי חיפש מקום בו ניתן לבצע פניית פרסה וכשהגיע לצומת, נעצר נתן זכות קדימה וגלש לתוך הצומת לשפר את שדה הראיה, וכשהצומת הייתה פנויה החל לבצע את פניית הפרסה שמאלה וכשסיים את הפנייה נפגע מאחור ע"י אופנוע ונדחף לעבר רכב חונה בצד ימין.

הבוחן המשטרתי קבע כי הנהג ש.א נהג בחוסר זהירות בעת שביצע את פניית הפרסה וקבע שדה ראיה למרחק של 100 מטר, וכי מהירות האופנוע לא הייתה גבוהה.

הנהג ש.א. בעקבות הגשת כתב אישום נגדו פנה לעד מומחה וייסמן משה, אשר בדק את התיק וביקר במקום התאונה, וקבע כי הבוחן המשטרתי טעה בעריכת ניסוי שדה הראיה היות והבוחן המשטרתי עשה את הניסוי לרכב שמגיע כאשר היה צריך לעשות זאת עם אופנוע. כמו כן הבוחן המשטרתי לא ערך ניסוי ושחזור כמה זמן לוקח לנאשם לבצע את פניית הפרסה ממצב עצירה. על פי ניסוי שדה ראיה שעד המומחה ערך קבע שדה ראיה למרחק של 70 מטר, וערך שחזור ובדק את זמן פינוי הצומת מרגע פניית הפרסה לנהג הסביר דרוש בין 3.8-4.2 שניות. חוות הדעת הוגשה לבית המשפט.

התיק נשמע בפני כבוד השופט גיל קרזבום וקבע כי: " הנהג לא אשם בתאונה שהביאה לפגיעה בגוף וברכוש והחליט לזכות את הנאשם מחמת הספק עקב מחדליו של הבוחן המשטרתי ולא ניתן להסתמך בשום אופן על ממצאי הבוחן המשטרתי. השופט התייחס לחוות דעת עד המומחה מטעם הנאשם ש.א., ועפ"י נתונים אלה הסיק כי הנאשם לא יכול היה להבחין באופנוע כשנכנס לצומת, כך שהתאונה הייתה בלתי נמנעת, משכך נפסק כי התביעה לא הוכיחה את עובדות כתב האישום, וזיכה את הנאשם מחמת הספק.